מבחן נסיון בבחינת מתא"ם

בבלוג הזה אנו נכנסים לנושא של בחינות מתא"ם, נושא שקרוב לליבנו ולדעתנו גם חיוני לרבים מהסטודנטים לפסיכולוגיה. המטרה שלנו היא ליצור מרחב שבו נוכל לחקור ביחד את המוכנות שלנו לבחינות, לזהות אזורים טעונים שיפור. שקלנו את ההקדמה של שלוש בחינות סימולציה, חלק מתוזמנות וחלק לא, דרך Google Forms. ההיגיון מאחורי הרעיון הזה הוא כפול. ראשית, הוא מציע חוויה מעשית המשקפת את הלחצים והאתגרים של סביבת הבחינה בפועל. שנית, הוא מספק לנו תובנות לגבי המכשולים והקשיים הנפוצים העומדים בפני סטודנטים, ומאפשר לנו להתאים את תוכן הקורס העתידי בצורה יעילה יותר. 

היעדר סימולציות מתא"ם חינמיות נראה כמו פער בולט במשאבים העומדים לרשות הסטודנטים. מתוך הכרה בכך, יש שאיפה למלא את החלל הזה על ידי הצעת הסימולציות. באמצעות הבלוג הזה, אנו מקווים לבנות גשר בין המקום שבו אתם נמצאים עכשיו למקום שבו אתם רוצים להיות במסע האקדמי שלכם.

הסימולציות שלנו בנויות משאלות שהן בניסוחים שונים של שאלות מבחינות המתא"ם המקוריות. אנחנו מחמירים יותר עם רמת הקושי וזמן הבחינה, בגלל שאתגר זה טוב - זה אומר שיהיה לכם קל יותר בבחינה. אם תתאמנו עם הסימולציות שלנו ותשתפרו בהן, יהיה לכם הרבה יותר קל בבחינת המתא"ם!

בסופו של דבר, אנו מביאים לכם את הסימולציות האלה גם בשביל להנגיש לכם אתגר, וגם בשביל להבין באיזה שאלות אתם מתקשים - למעשה מי שעושה את הסימולציה גם עוזר לעצמו להצליח, וגם עוזר לנו לעזור לכם להצליח. ככל שיותר אנשים יעשו את הסימולציות, יהיה לנו קל יותר להתאים את התוכן שלנו בדיוק למה שרוב הסטודנטים מתקשים בו כי נראה איפה רוב הסטודנטים צריכים חידוד בהבנת נושא מסוים.

סימולציה של מבחן מתא"ם

כאן מתפרסמות הסימולציות שלנו. הסימולציות הן מבחנים קצרים המבוססים על מבחן מתא"ם, ברמת קושי קצת יותר גבוהה (כי זה טוב לאתגר). הסימולציה היא קצרה יחסית למבחן המתא"ם ואפשר לסיים אותה בשעתיים או פחות. כמות השאלות מקוצרת (15 שאלות במקום 30 בחלק הסטטיסטיקה, ושני מאמרים במקום שלושה בחלק האנגלית, עם 20 שאלות סך הכל) - בסך הכל, 35 שאלות. חוץ מכמות השאלות, המבנה הוא אותו מבנה כמו במבחן המתא"ם וגם הציון מחושב כמו במבחן המתא"ם.

אנו מעדכנים את רשימת הסימולציות שלנו, ובכל פעם שנכין עוד סימולציות נפרסם כאן, אז תעקבו אחרינו או תשאירו מייל כאן ותקבלו עדכונים שוטפים בכל פעם שעולה תוכן.

רשימת סימולציות:

• סימולציה 1 (לא מתוזמן, 15 שאלות סטטיסטיקה + 20 שאלות אנגלית) - רמה קלה
• סימולציה 2 (לא מתוזמן, רק סטטיסטיקה) - רמה בינונית
• סימולציה 3 (לא מתוזמן, רק אנגלית) - רמה בינונית
• סימולציה 4 (מתוזמן, רק סטטיסטיקה) - רמת מתקדמים
• סימולציה 5 (מתוזמן, רק אנגלית) - רמת מתקדמים 
• סימולציה 6 (מתוזמן, סטטיסטקה + אנגלית) - רמת מתקדמים

*הקורסים המוטים יעלו בעתיד. בנתיים אתם מוזמנים לעשות את הסימולציה הראשונה. הסימולציות נבנות בהתאם למענה על השאלות של מבקרי האתר, בשביל להתאים את רמת הקושי ואת הנושאים שמתקשים בהם יותר. תודה לכל הנבחנים!

האם מבחן מתא"ם קשה?

כאן תוכלו לראות כמה נתונים על 30 נבחנים שביצעו את סימלוציה 1.

כולם קיבלו ציון כולל, גם אם לא ענו על כל השאלות. הציון הממוצע היה מענה נכון ל9.03 שאלות.

בחלק הסטטיסטיקה, 20 מתוך 30 אנשים ענו נכון בממוצע על 6.4 שאלות נכון מתוך 15.

בחלק האנגלית, 11 מתוך 30 אנשים ענו נכון בממוצע של 7.64 שאלות נכון מתוך 20. 

באופן כללי, ישנם נבחנים שענו נכון על 15 מתוך 15 שאלות נכונות בסטטיסטיקה ו-15 מתוך 20 שאלות נכונות באנגלית. אם לקחת את טווח הציונים ולעשות לו טרנספורמציה כמו במבחן המתאם (ציון תקן סביב הממוצע בהתאם לטווח המינימלי והמקסמילי), אפשר לקבל ציוני דמוי-מתאם. כלומר, ציונים שנעים בין 50 ל-150, בהתאם לאיפה שהנבחן נמצא מבחינת מעלה השאלות הנכונות. אם יש נבחן שענה על 25 מתוך 35 שאלות, בגלל שהציון שהוא הוא הכי גבוה, הוא יהיה נחשב לכזה שקיבל את הציון המקסימלי 150. ככה זה עובד גם בבחינה.

הציון הסטנדרטי שנע בין 50 ל-150 ל-11 נבחנים מתוך 30 שענו בהצלחה על כל השאלות, הוא 80.5 בממוצע, עם סטיית תקן של 30.9.

זהו פער גדול מהממוצע של מאל"ו של 100 עם סטיית תקן 20, אבל זה כנראה מכיוון שלהם יש יותר נתונים של נבחנים, כאן יש 30 נבחנים (נכון לתאריך 7.10.2024). עם זאת, זה משקף את רמת הידע של הנבחנים שנבחנו עד עכשיו דרך סימולציה 1.

המענה הנכון לשאלות באנגלית היה 32% לכל שאלה בממוצע. המענה הנכון בסטטיסטיקה היה 42.7% לכל שאלה בממוצע.

מתי להתחיל ללמוד למתא"ם?

כשליש (33%) מהנבחנים התחילו ללמוד שבוע לפני הבחינה. שאר ה-66% מהנבדקים, למדו חודש או יותר לפני יום הבחינה (2024). הציון של אלו שהתחילו ללמוד מוקדם יותר היה גבוה באופן מובהק מאלו שהתחילו ללמוד שבוע לפני. 

החלק הכי חשוב בשביל להצליח בבחינה, ובכל דבר, הוא להיות עקבי בלמידה. זה יכול לקחת הרבה זמן ובלי חומר ממוקד יהיה קשה לזהות מה באמת צריך לדעת ולהבין בשביל להצליח בבחינה (כשאני אומר להצליח, אני מתכוון למקסימום). 

הקורס מתא"ם שלנו עדיין לא יצא, אבל הוא ייצא מתישהו לפני בחינת 2025. אם אתם מעוניינים, תשאירו את הפרטים שלכם בדף צור קשר ותקבלו עדכון לפני וכשהקורס יוצא.

דוגמאות לשאלות קשות במבחן מתא"ם

כאן יוצגו לכם כמה דוגמאות בשביל לראות איך נראות השאלות שרוב הנבחנים ענו עליהן לא נכון. התשובות שמסומנות בבולד הן התשובות הנכונות.

להלן השאלות הקשות ביותר בבחינה (סטטיסטיקה בלבד):

אנו נתמקד בשאלה S2 בנושא ניתוחי שונות שרק 26.9% מהנבחנים הצליחו לענות עליה נכון. 

חוקר בחן את הקשר בין רמת ההכנסה (נמוכה, בינונית, גבוהה) לבין מספר הילדים במשפחה. לשם כך הוא ערך ניתוח שונות חד-גורמי ומצא אפקט מובהק. לאחר מכן הוסיף החוקר חמישה נבדקים לקבוצת ההכנסה הבינונית. לכל אחד מהנבדקים שנוספו היו שלושה ילדים, בדיוק כמספר הילדים הממוצע בקבוצת הכנסה זו. הממוצע של קבוצת ההכנסה הבינונית, הן לפני ההוספה והן אחריה, היה שונה מהממוצע הכללי. ההפרש בין הממוצע של קבוצת ההכנסה הבינונית לבין הממוצע הכללי לא השתנה בעקבות ההוספה. מה יקרה לערך MSB בעקבות הוספת הנבדקים?

• הוא בהכרח יגדל (26.9% ענו על שאלה זו)
• הוא בהכרח יקטן (7.7% ענו על שאלה זו) 
• הוא לא ישתנה (50% ענו על שאלה זו)
• הוא ישתנה (15.4% ענו על שאלה זו) 

בשאלה זו, רוב האנשים ענו תשובה 3. כלומר, שערך ה-MSB לא ישתנה. זה מראה על חוסר ההבנה מעמיקה שנדרשת במבחני המתא"ם בהקשר של ניתוח שונות. העובדה שהחוקר מוסיף 5 נבדקים נוספים לקבוצה, ישנה את תוצאת סכום הריבועים בין הקבוצות, למרות שלכל המשתתפים יש את הערך הממוצע.

למה? בגלל שגודל הקבוצה n הוא חלק מהנוסחא לחישוב SSB. לכן, גם אם המשתתפים שנוספו הם בעלי ממוצע הקבוצה, עצם העובדה שהוספנו עוד משתתפים לחישוב הנוסחא תגדיל את סכום הסטיות המרובעות! 

אם ממוצע הקבוצה שנוספו אליה משתתפים הוא 5, והממוצע של כל הקבוצות הוא 10, אז הסטיה המרובעת בין ממוצע הקבוצה לממוצע הקבוצות תהיה 25. לאחר מכן, מכפילים את הסטיה בגודל הקבוצה n. 

אתם מבינים הרי, שאם יש לי 4 משתתפים בקבוצה, הסטיה שלהם מהממוצע הכולל תהיה 100. אבל, אם יש לי 10 משתתפים, הסטיה שלהם תהיה 250. מדוע זה קורה? בגלל שהוספנו משתתפים. אפילו אם הם לא מוסיפים לממוצע, הם כן מוסיפים לשונות. 

לכן, כשהקבוצה נהיית יותר הומוגנית (רווח הסמך נהיה צר יותר), אז גם ה-SSB גדל, בגלל שה-SSW קטן.

קחו עוד שאלה S14 בנושא שגיאות סטטיסטיות שהיא לכאורה נראית פשוטה, אבל ענו עליה נכון רק 30.4% מהנבחנים: 

חישוב רווח סמך לתוחלת של משתנה ברמת ביטחון 1 - a פירושו שיש הסתברות של ___ ש___ מחוץ לרווח הסמך.

• אלפא, ממוצע המדגם יימצא  (13% ענו על שאלה זו) 
• אלפא, תוחלת המשתנה תימצא (30.4% ענו על שאלה זו) 
• a - 1, ממוצע המדגם יימצא (30.4% ענו על שאלה זו)
• a - 1, תוחלת המשתנה תימצא (26.1% ענו על שאלה זו)

אלפא מתארת את הסבירות של דחיית השערת האפס כשהיא למעשה נכונה (שגיאת אלפא, 5%). זאת אומרת, יש סיכוי שנקבל תוחלת מחוץ לרווח הסמך, אבל היא תהיה שגויה ולא באמת היינו אמורים לדחות את השערת האפס.

הסבירות לקבל תוחלת שנמצאת בתוך רווח הסמך היא בעצם המשלים, אלפא פחות 1 (95% רמת בטחון). לכן, יש הסתברות של 5% (אלפא) שהתוחלת (אומדן של האוכלוסייה) יהיה מחוץ לרווח הסמך.

אם זה היה אלפא פחות 1, זה היה אומר שאנחנו מחפשים את רמת הבטחון. ומדגם לא מחפשים ברווח סמך. ברווח סמך מנסים לאמוד את ממוצע האוכלוסייה מיו (או במילים אחרות, את התוחלת של האוכלוסייה). 

ונקח דוגמא אחרונה של שאלה S10 בנושא ניתוח שונות שענו עליה רק 32% מהמשתתפים נכון. 

רבקה רצתה לבדוק אם רמת הביטחון העצמי של סטודנטים שונה בשלושה זמנים: לפני תקופת המבחנים, במהלכה ולאחריה, היא דגמה 30 סטודנטים ובדקה את רמת הביטחון העצמי של כל אחד מהם בכל אחד מהזמנים. 
אם תערוך רבקה ניתוח שונות חד גורמי תוך נבדקי כדי לבדוק את שאלת המחקר שלה, באיזה מהמצבים הבאים הסיכוי שתתקבל תוצאה מובהקת הוא הגבוה ביותר?

• מצב שבו יש הבדלים קטנים בין הסטודנטים באופן ההשפעה של זמן מדידה על הביטחון העצמי (31.8% ענו על שאלה זו)
• במצב שבו יש הבדלים גדולים ביןהסטודנטים באופן ההשפעה של זמן המדידה על הביטחון העצמי (27.3% ענו על שאלה זו)
• במצב שבו יש הבדלים קטנים ברמתהביטחון העצמי של הסטודנטים השונים בתוך כל אחד מזמני המדידה (9.1% ענו על שאלה זו)
• במצב שבו יש הבדלים גדולים ברמתהביטחון העצמי של הסטודנטים השונים בתוך כל אחד מזמני המדידה (31.8% אנשים ענו על שאלה זו)

התשובה נכונה מכיוון שהיא מתמקדת בעיקרון לפיו הבדלים אינדיבידואליים קטנים יותר (שונות נמוכה בין האנשים) בתוך קבוצה מקלים על זיהוי אפקט של זמן על הביטחון העצמי, מה שמוביל לתוצאות מובהקות יותר סטטיסטית. 

לעומת זאת, הבדלים בודדים גדולים יותר (שונות גבוהה בין האנשים) מציגים יותר רעש, מה שמקשה על צפייה באפקט ברור. מדידות חוזרות מודדות את השינוי בתוך כל בן אדם, ולא בין קבוצות של אנשים. 

אם יש הרבה שונות קבוצתית (בין נבדקי), זה יכול לעמעם את האפקט האינדיבידואלי של זמן על כל אחד (תוך נבדקי). הניתוח מתעניין בעיקר בהבדלים בתוך האנשים לאורך זמן, ולא בהבדלים שיש בין האנשים.

ציון מבחן מתא"ם

בסוף הבחינה אני מסביר איך להמיר את הציון של הסימולציה שהוא מ1 עד 100,  לציון מתא"ם שנע בין 50 ל-150. איך אנחנו עושים זאת? ובכן, אנו מניחים שהמבחן שלנו, וגם מבחן המתא"ם - שניהם מתפלגים נורמלית.

נניח שהציון הממוצע של 1 עד 100 הוא 50.5. אנחנו לא נחשב את הציון ככה, אלא נחמיר עוד יותר. נניח שהסטודנט הממוצע שעשה תואר פסיכולוגיה ורוצה להמשיך לתואר שני, מקבל בממוצע 80 עם סטיית תקן של 8 - אלו ציונים של קורס סטטיסטיקה רב משתנית אצל סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה.

אנחנו הופכים את הציונים של המבחן שלנו לציוני תקן, ואז ממירים אותם לציוני מתאם, עם ממוצע 100 וסטיית תקן 20. אנחנו גם מחשבים את המשקל של 2 הסעיפים: סטטיסטיקה שהיא 40% ואנגלית שהיא 60%. 

אחוז השאלות הנכונות מוכפל במשקלים של הסעיפים וככה מחושב ציון מ1 עד 100. ככה אנחנו יכולים להגיד למשל, שבן אדם שעשה סימולציה וקיבל 85 מתוך 100 בסימולציה, יקבל ציון 112 מתוך 50-150 במתא"ם.

צריך לקחת בחשבון גם: יכול להיות שבשנה מסוימת של המבחן, הציון המקסימלי לא יעלה על 150 כי אולי יש שאלה בעייתית או כזו שלא כולם הצליחו בה. במקרה כזה, הציון המקסימלי (נגיד 140) הופך לציון המקסימלי של המתאם (כלומר, 150), ואז בעצם נמדדת השונות בין הנבחנים על טווח זה. לכן, גם אם לא עניתם על שאלה נכון, זה לא גורע מהציון שלכם. 

כמה צריך לקבל בבחינת מתא"ם בשביל להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה?

תזכרו שבשביל להתקבל לפסיכולוגיה קלינית, צריך בערך ציון מתאם של 120-125. מה זה אומר? בשביל להיות בטוחים שתעברו את הבחינה ותתקבלו לתואר שני בפסיכולוגיה - תהיו צריכים לקבל לפחות 88 עד 90 בסימולציה הזו.

אתם יכולים להקליק על הקישור בשביל לעבור לבלוג פוסט אחר שלנו, שבו אנחנו מראים לכם עם איזה ציונים מתקבלים לתואר שני בפסיכולוגיה.

אנו כותבים את הפוסט הזה בעיקר בשביל לעזור לאנשים לגלות איפה הם עומדים ברמה הסטטיסטית ובאנגלית, וגם כדי להבין איזה שאלות יותר קשות וצריכות הסברים לסטודנטים.

נשמע קשה? אולי. אבל אל תוותרו - אם אתם מתכוונים ללמוד תואר שני סביר להניח שאתם טובים באנגלית ובמחקרים. לגבי הסטטיסטיקה? לא ממש צריך לדאוג. בגלל שהמשקל של הציון הוא לטובת האנגלית, הסטטיסטיקה היא רק 40% מהציון הסופי!

על שאלות מכשילות

במבחן יש שאלות מכשילות, שמעתם נכון. קיימות שאלות שאין להן תשובה נכונה, למרות שהעורכים החליטו שכן. בכל מבחן קיים מצב שיש שאלות לא תקפות או שלא מודדות את מה שצריך, ויש גם שאלות שאי אפשר לענות עליהן נכון כי העורך סימן תשובה כנכונה בטעות. זה תלוי בעורכים של המבחן, בניסוח השאלה והפרשנות שלכם של השאלה. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שאי אפשר תמיד להיות מושלם כי לא יודעים הכל בוודאות, אז במבחן הזה יש גם איזשהו גורם קטן של מזל. תפעילו את החשיבה באופן יצירתי ותהיו הגיוניים, זה מה שחשוב במבחן הזה, ולא בהכרח דברים שאתם זוכרים.

אנחנו מציעים גם שיעורים פרטיים בסטטיסטיקה.